איך לגבור על הקולות בראש

בפוסט הערב אשתף אתכם באחד הפרקים מסדנת השינוי שהעברתי. הפרק הספציפי עוסק בקולות השליליים שלנו בראש ואיך מתמודדים ומחלישים אותם. לקח לי הרבה מאד זמן להפנים בעצמי את השיטה. אבל אני יכול להתחייב שהיא עובדת. בדוק.

 

לצערי אנו חיים בעולם שניזון משליליות, מכוחניות, מביקורת תמידית ותפישת החזק שורד. אנו מונעים ע”י ייצר ההישרדות הבסיסי שלנו והקולות השליליים בראש שלנו קיימים מפני שלאורך השנים, התנינו והרגלנו את הגוף שלנו לתגובה הכימית של התחושות והמחשבות שלנו אודות הבעיות והמצבים בחיינו. עשינו זאת באופן לא מודע בעיקר בכדי שנוכל לזכור את מי שאנחנו חושבים שאנחנו. בין אם אלו מערכות היחסים הגרועות, העבודה הלא מספקת, או הנסיבות הספציפיות של חיינו. האפקט כתוצאה מהתניה זו הינו ממש כמו של מכור בתהליך גמילה מסמים.

 

עלינו להבין שאנו למעשה מכורים למחשבות השליליות של עצמנו. לכן שכאשר מגיע הזמן להשתנות ואנחנו מחליטים לא לחשוב את אותן המחשבות השליליות ולא לייצר את אותם החומרים הכימיים שגרמו לנו בעבר להרגיש בצורה מסוימת, בשלב הראשון אנו מרגישים יותר טוב. אבל, מכיוון שהגוף שלנו הותנה במשך שנים מבחינה כימית להגיב באופן מסוים למחשבה מסוימת, ברגע שנפסיק לחשוב את המחשבות הללו, נפסיק לירות ולחבר את המעגלים הללו במוח שלנו. כתוצאה מכך נפסיק לייצר את התמהיל הכימי שגורם לנו להרגיש איך שאנו רגילים להרגיש.

 

בנקודה זו מתחילה המלחמה האמתית, כי כמו מכור, הגוף שלנו שהפך למיינד התת מודע שלנו רוצה לחזור למצב המוכר שלו. ולמרות שהתחלנו עם כוונות ממש טובות, הגוף שלנו יתחיל לאותת למוח ויגיד לו, הלו, מה קורה? במשך עשרות השנים האחרונות פעלנו בדרך מסוימת ואני סומך שהכימיקלים הללו יגיעו אליי.

 

הגוף שלנו יאותת למוח באגרסיביות ותוך זמן קצר נתחיל לשמוע את הקולות השליליים בראש שלנו שאנו רגילים אליהם שאומרים לנו דברים כמו: למה שלא תתחילו מחר, מחר הוא יום טוב יותר, זה לא מרגיש נכון, זאת אשמתה של אמא שלי, מה לא בסדר בי, לעולם לא אשתנה. אתם יכולים להשלים עם עוד דוגמאות מהמשפטים שאתם מכירים מהחוויות העצמיות שלכם. כולנו חווים אותן.

 

מכיוון שאנו מונעים ע”פ יצר ההישרדות והכוחניות, אנו מנסים להילחם בקולות הללו. העניין הוא שזאת בדיוק השגיאה הכי גדולה שלנו. הקולות הללו ניזונים מכוחניות, זהו מקור האנרגיה והכוח שלהם. ככל שנלחם ונפעיל יותר כוח כך הם מתחזקים ומתעצמים. ולמרות שקבלנו החלטה להשתנות, מכיוון שאנו יצורים של הרגל, אנו פועלים מולם כפי שהתרגלנו עשרות שנים ופוגעים ביכולת שלנו למימוש השינוי.

 

העניין הוא שכאשר אנו נשברים ומגיבים לקולות הללו כאילו הם נכונים, המודעות מכניסה את עצמה חזרה לתוכנת המחשב המוכרת ואנחנו חוזרים לאני העצמי הישן והמוכר שלנו. אם אי פעם הייתם מכורים למשהו – סיגריות, סמים, לחץ החיים, אוכל, אנשים, משחקים, ווטס אפ, פייסבוק, אתם יודעים כמה קשה תהליך הגמילה וכמה אנרגיה, כוח רצון, ומאמץ פיזי ונפשי עצום זה דורש מאתנו.

 

לכן 2 מהאתגרים הגדולים ביותר לגבי השינוי הן: 1. עד הטמעתו המוצלחת של השינוי, עלינו באופן מודע לא לבצע את אותן הבחירות שבחרנו אתמול.  2. עלינו להפסיק להילחם בקולות ופשוט לאמר לעצמנו, שאנו יודעים שהם שם אבל אנו לא ניתן להם את המקום. אנו נחליט, אנו נוביל, אנו ננהיג את עצמנו.

 

אני אשתף אתכם בסיפור אישי שלי לגבי ההתמודדות עם הקולות השליליים בראש. באחד מימי שישי באמצע , 2018 , אחרי ביקורת MRI לפנות בוקר, נסעתי עם אשתי וילדי לחוף הים. היה דגל שחור אבל התעלמתי ממנו והחלטתי שאני נכנס לשחות בים. נכנסתי למים והתחלתי לשחות, הגלים היו מאד גבוהים ואני שוחה דוך פנימה. בשלב מסוים כ 3 ק”מ פנימה, שמתי לב שעברתי גם את הגולשים ושאני לבד וממש רחוק מהחוף.

 

החלטתי לחזור, אבל הגלים היו ממש גבוהים וכל ניסיון לחזור לחוף לקח אותי עוד אחורה לתוך הים. משהו כמו צעד קדימה שניים אחורה. הים התחיל להיות סוער ואני כבר הייתי עייף ובינינו הלחץ והפחד התחילו להשפיע. ואז הגיע תורו של הקול בראש לאמר לי, עומר זהו. זה נגמר.

 

למזלי עם כל המעשה הטיפשי הזה אמרתי לאותו הקול, שמעתי אותך, אבל לא אתה מחליט. אני מחליט. באותו רגע פשוט עצרתי הכל, הפסקתי להתנגד לגלים והבטתי מסביב. זיהיתי שהסחף נע צפונה. מה שעשיתי זה פשוט לשנות את כיוון התנועה שלי עם כיוון הסחף לכיוון צפון.

 

זה לקח עוד עשרים דקות, אבל בסוף הצלחתי להגיע, חסר כל כוח לשובר הגלים של המרינה של הרצליה. בשארית כוחותיי טיפסתי על הסלעים ויצאתי מהמים. בים, 3 ק”מ מהחוף רגע לפני טביעה, שהקול בראש אמר לי שנגמר, למדתי שהקול לא קובע אלא שאני קובע ושבמקרים כאלו עלינו לעצור, להסתכל ולפעול. חשוב לי להדגיש שזה לא סיפור גבורה, זה סיפור של טיפשות מוחלטת, אבל השיעור המנטלי שלו מאד חשוב ולכן שתפתי אתכם בסיפור.  

 

ההרצאות שלי בנויות מפרקי למידה, עיקרי הדברים ואתגרים. אז אתגר שלכם אחרי קריאת הפוסט הוא להיזכר ולזהות סיטואציה מהעבר שלכם שוויתרתם לעצמכם כי הקול בראש אמר לכם שאתם לא יכולים. תשחזרו בדמיון את הסיטואציה ותכתבו לעצמכם איך הייתם יכולים לשנות את התוצאה ומה היתה יכולה להיות התוצאה אם הייתם עוצרים, מסתכלים פנימה והחוצה ופועלים אחרת.

 

בפוסט הבא אשתף אתכם עם העובדה המדעית שהפעולה הדמיונית הזאת משנה את מבנה המוח שלנו וכתוצאה מכך את המציאות שלנו. אז קחו דף נייר ועט ו3 דקות לאתגר. ואם מעניין אתכם לחוות את ההרצאות והסדנאות בעצמכם. הפרטים להרצאה הבאה בלינק בתגובה הראשונה

 

 

שבת שלום   

הקולות בראש