כוח הביחד

קבעתי עם גיא להצטרף לריצת שטח בשישי בבוקר. קבעתי איתו כדי לחייב את עצמי לקום ולרוץ. הכרית הרי כל כך נעימה ובחייאת עומר, מה יש לך לרוץ בשטח בשישי בבוקר.


לא שמתי שעון ולא הכנתי בגדים כדי שיהיה לי תירוץ. אבל ידעתי במודע שלי שאני רוצה לצאת לריצה. הלכתי לישון יחסית מוקדם. פעם ראשונה התעוררתי 0030. ראיתי את השעה וחזרתי לישון. פעם שניה התעוררתי טבעית ב 0550. השעון הפנימי לקימה למדיטציה כבר מכוון.


קמתי בקריאה עצמית פנימית של יאללה, אתה תגיד לעצמך תודה אחר כך, ניגשתי למגרת ביגוד הריצה, התלבשתי מהר, בזה אני מתורגל, ותוך 5 דקות הייתי כבר באוטו בדרך לשטח בראשון.


הגעתי בול בזמן. אפילו היה זמן לחימום מקדים. אמרתי שלום לגיא שקבעתי איתו ויצאנו לרוץ כקבוצה כשלפנינו 12 קמ של שטח בחולות של ראשון. צחקתי לעצמי שבטח אמצע שם שרידי אדם ועצמות. אז זהו שלא.


תכלס לא רצתי 12 קמ כבר המון המון זמן. אבל החלטתי שאני רוצה לחזור לרוץ אז יצרתי את הסביבה התומכת לכך.


היה לי קשה. גם הרגלים, גם הברכיים, גם הגב, גם הסיבולת לב ריאה, אבל אלו פיזיים ואפשר להסתדר. הכי קשה היה לי הקול בראש שכל הזמן אמר בחייאת עומר, אתה לא בכושר. תסתובב כבר וסע הביתה. מה זה השטויות האלה בשישי בבוקר. יש קפה בבית, יש עיתון של שבת, יש מיליון ואחת משימות של בית ועבודה. מה עובר עליך?!


שמעתי את הקול, חייכתי לעצמי, התחלתי לנשום 4, 8 (נשימת ביו פידבק שלמדתי אחרי הניתוח הראשון) והתחלתי לרוץ. חלק מהריצה רצתי וחלק עשיתי בהליכה. אמרתי לעצמי שלא משנה מה יש שתי מטרות. האחת היא לסיים את הריצה והשניה היא לא להפצע. אני כבר לא בן שלושים וטריאתלונים לא עשיתי כבר עשור.


היתרון בריצה בקבוצה הוא שאתה מרים את הראש ואתה רואה אותם רצים. זה נותן לך כוח. ואם אתה הולך, אז יהיה תמיד את זה שיגיד לך יאללה קדימה וידחוף אותך קדימה. איפשהו באמצע הדרך יואב היה זה שנתן לי את הצפחה על העורף ואמר, פה לא הולכים, פה רצים.


חזרתי לרוץ. כמו שצריך. המחשבה שעוד פעם אקבל את הצפחה על העורף הכניסה לי בוסט ברגליים ופתחתי מבער.


בסוף הריצה ניגשתי ליואב ואמרתי לו תודה. הייתי מסיים את הריצה גם ככה אבל התמיכה המנטלית שלו גרמה לי לגמור אותה טוב יותר.


כל הבוקר הזה קרה תודות לתמיכה של הסביבה שלי.

גיא שקבעתי לרוץ איתו, יעל שדאגה לילדים הבוקר בפיזורים ויואב שנתן את הצפחה ברגע הנכון.


זה נכון לריצה וזה נכון לחיים וזה נכון גם לעסקים. גם אם אנו חושבים שאנו יכולים לבד, התמיכה של הסביבה הנכונה היא מכפיל כוח היסטרי.


אז תדאגו שיהיו סביבכם תמיד את האנשים הנכונים. את אלו ששותפים לחזון שלכם ולאורח החיים שלכם. תהיו שם בשבילם כמו שהם שם בשבילכם והתוצאות שלכם ישתפרו לאין שיעור.


 

אז תודה לחברים הנפלאים שהכרתי היום שדחפו אותי קדימה.

כוח הביחד