לחץ (סטרס) ואיך זה קשור לזברות

לחץלחץ (סטרס). כנראה הגורם מספר 1 למוות בעולם המערבי. המחקרים מדברים על סרטן אבל אם חוקרים את זה לעומק מגלים שהבסיס לכל מחלה הוא חוסר איזון. וחוזר איזון הוא סטרס. תחושת הלחץ היא פעולה שהגוף שלנו מבצע כדי להחזיר את עצמו לסדר ולאיזון. זאת ההגדרה הבסיסית של כושר התאוששות. כאשר אנו חווים תגובה של לחץ, בפועל כל המערכות שלנו נכנסות לפעולה, כאשר המטרה היא למצוא את הפתרון האפקטיבי ביותר לסיטואציה.

ישנם 3 סוגי לחץ. לחץ פיזי כגון פציעה מתאונה, נפילה או טראומה. לחץ כימי כגון וירוסים ובקטריות, הורמונים, הנגאובר או רמת סוכר בדם. ולחץ רגשי – פקקי תנועה, משכנתא שניה, הורות, דוחות מס הכנסה, מינוס בבנק ועוד כאלה שגם אתם וגם אני מכירים היטב. כל אחד מסוגי הלחץ כאמור מוציאים את הגוף שלנו מאיזון. מסתבר שכל האורגניזמים בטבע יכולים לשאת לחץ לזמן קצר. זה חלק מיצר ההישרדות של כל בעל חיים.

יש רמות שונות של לחץ ולחץ בסיסי כאשר יודעים לנהל אותו ולא להתנהל על ידו הוא חיובי. הייתי השבוע בהרצאה של ד”ר נאדר בוטו, (https://naderbutto.com/). הוא הראה בהרצאה את השפעת הרמות השונות של הסטרס עלינו.

מחקרים הראו שכאשר הזברה נרדפת ע”י הלביאה, אם הזברה דוהרת מהר יותר מהלביאה ובורחת בהצלחה, אחרי 15 דקות היא חוזרת לרעות והלחץ מפסיק. כאשר הזברה נרדפת ע”י הלביאה היא מוטרדת משלושה דברים בלבד: הגוף שלה, הסביבה שלה וזמן. מבחינת הגוף שלה עליה לדאוג לעצמה ולטפל בסיטואציה, מבחינת הסביבה שלה – עליה להחליט לאן תברח, ומבחינת הזמן עליה להבין כמה זמן יש לה כדי להגיע לשם. 15 דקות אחרי שהגיעה לשם היא חוזרת לרעות כאילו שום דבר לא קרה. היא מפסיקה לחשוב על האירוע. הוא נגמר.

אבל אנחנו, בני אדם שונים מהזברה לעומת זאת. אנחנו יכולים להדליק את מנגנון הלחץ שלנו ע”י מחשבה בלבד. מכיוון שבני האדם יכולים נוירולוגית לגרום למחשבה להיות יותר אמיתית מכל דבר אחר, אנחנו יכולים להתחיל לחשוב על האפשרות העתידית הגרועה ביותר ופיזית לחוות אותה באותו הרגע. לנו בני האדם, יש את היכולת לשחזר זיכרונות עבר שמקועקעים בחומר האפור במוח שלנו ובאופן פלאי להחיות אותם. אנו יכולים להתמקד באפשרות הזו עד כדי כך שנמנע מעצמנו את החשיבה על כל האפשרויות האחרות וכך אנו מוציאים את הגוף שלנו מאיזון ע”י מחשבה בלבד. באותו הרגע זה מרגיש אמיתי. אבל אלו לא רק זיכרונות עבר, אלה גם אירועים שדמיינו שטרם קרו. הגוף שלנו כמיינד התת מודע שלנו מאמין שהוא חווה את החוויה הזאת כרגע בפועל, ואנחנו, אנחנו חווים פניקה. יש ימים שאני נשבע לכם שהלוואי והייתי זברה.

מסתבר שהורמון הלחץ – הקורטיזול למי שמתעניין בשמו, גם גורם לנו להפוך להיות אנוכיים. מאד. זה הגיוני כי כאשר חיה מאוימת ע”י משהו בסביבתה החיצונית, תפקידו של האורגניזם בזמן חרום והישרדות הוא לדאוג אך ורק לעצמו. הסיבה היא שכאשר אנחנו נרדפים ע”י הלביאה, זה לא הזמן ליצור או לסמוך, זה לא הזמן ללמוד. זהו זמן חירום.

יש פה בעיה, כי:

א. אף אורגניזם בטבע לא יכול לשאת לחיות במצב חרום לאורך זמן רב, ולאורך זמן ההורמונים של הלחץ לוחצים על הכפתורים הגנטיים שלנו וככה נוצרות מחלות.

ב. הורמון הלחץ גורם לנו להאמין שהעולם החיצוני חשוב יותר מהעולם הפנימי. הורמונים אלו גורמים לנו להרגיש נפרדים מהאפשרויות הרבות שלנו.

עם זאת, אנו יודעים שאפשר ללמוד להתמודד עם הלחץ, לשלוט בו ולהשקיט אותו. אם מישהו מכם מעוניין ללמוד שיטות פשוטות להשקטת  וניהול הלחץ, אתם מוזמנים לכתוב לי כאן או במייל omer@oha.co.il

לחץ