צלקות

הגוף שלי מלא צלקות, מתקופות שהייתי פחות מודע ויותר פראי, מאירועים הזויים יותר ופחות, אבל כמעט כל איבר שלי מעוטר בצלקת כזו או אחרת מתקופות שונות של חיי.


הפיזוטרפיסט המוכשר שלי סיפר לי תוך כדי טיפול חד, שהרקמות שלנו, כמו הנפש שלנו, סופגות, זוכרות ומאכסנות כאב מטראומות ולא משחררות אותו ללא התערבות פעילה. במהלך הטיפול הוא נגע במקומות מסוימים בגוף ורציתי לבכות מכאב. לך תדע שפציעה ששכחת ממנה בכלל מגיל 12 יכולה לכאוב כאבי תופת גם יותר מ 30 שנה אחרי..


זה גרם לי לתהות מהותית על החיבור בין הגוף לנפש. רובנו לא מודעים בכלל לחיבור הקוהרנטי בין הנפש והגוף שלנו. מכל מה שקראתי וחקרתי ולמדתי וראיתי, אני מאמין שמקורה של כל מחלה פיזית כולל “המחלה” הוא חוסר איזון פנימי ופגיעה נפשית שמאוכסנת במערכות הפיזיולוגיות שלנו. כאשר נשכיל לשחרר את רגשות הפגיעה ואת התחושות השליליות, בפועל נתחיל להבריא את עצמנו.


השיעור שקבלתי אתמול מאד חשוב עבורי, אם עד עכשיו ידעתי, אתמול תודות לטיפול הפיזי אני באמת יודע. כדי באמת להיות בריאים עלינו להרפות ולשחרר. לגמרי. זה תהליך שמאד קל לדבר עליו אבל לממש אותו בפועל נדרשת הרבה מאד עבודה עצמית ומודעות עצמית. אבל כמו כל דבר בחיים, אם זה באמת חשוב לנו אז נעשה את זה.

 

לשם אני נע ואתם מוזמנים להצטרף.

 

רק בריאות

1+