הכנת המערכת

אני אומר שהכל בראש, שזה מנטלי. אז אני צריך לדייק. זה נכון שהמנטליות קריטית כי היא תיקח אותך את הדרך מהטוב למצוין. מנק’ השבירה אל מעבר אליה.

אבל, וזה אבל גדול, אנחנו צריכים להגיע אל נק’ השבירה ואל הטוב, וזה, זה עניין של עבודה והכנות ואימונים וחזרות. אנו צריכים לדאוג לאמן את עצמנו ואת המערכות שלנו כדי להיות טובים מספיק.

אדם נחוש לרוץ מרתון שלא התאמן מעולם ולא רץ ולא הכין את הגוף שלו, עם כל הכח המנטלי לא ישרוד כי הגוף שלו לא יעמוד בעומס.

אז אם יש לנו מטרה, וקריטי שתהיה לנו כזו ואנחנו באמת רוצים לממש אותה, אנו חייבים להכין את המערכות שלנו הגופניות, המבצעות, המייצרות  והתומכות כדי לממש את המטרה.

ברמה האישית החלטתי לרוץ חצי מרתון בשנת ה 45 שלי. אז זה נכון שעשיתי לפני עשור ויותר טריאתלונים וזה גם נכון שאני יכול לסיים ריצה של 10 או 15 קמ גמור, אבל כדי לרוץ חצי מרתון אני צריך להכין את המערכת הגופניות שלי לאתגר. אני צריך להתאמן, אני צריך לייצר תוכנית אימונים ותזונה ולהתמיד בה, אחרת עם כל הרצון וכל הנחישות זה פשוט לא יקרה.

וכמה מילים על מנטליות, בתקופה האחרונה הלכתי לשמוע את דן אריאלי פעמיים. הוא דבר על ציפייה ומוטיבציה, על חוסן וכושר התאוששות ( resilience) ועל חוסר אונות נרכש ( learned helplessness).

מסתבר שכל החיות כולל בני האדם עלולים לפתח חוסר אונות כאשר הם לא בשליטה והתחושה היא שלא משנה מה יעשו, הם יחטפו. אז בסופו של דבר הם מפסיקים לעשות והופכים לכנועים.

 

אני רוצה לסכם את הפוסט באופן אופטימי ופרקטי אז:

א. חוסר אונות נרכש קיים רק כאשר אנו מוכנים לקבל אותו. כל עוד לא נקבלו ונחליט לפעול אחרת הוא לא יהיה רלוונטי ואנו חזקים ממנו

ב. עלינו לפעול ולהכין את המערכות שלנו כדי שנהיה טובים, באמת טובים ואז החוסן המנטלי יהפוך אותנו למצוינים.

 

ואני, אחרי שחוויתי ריצה לא מספקת במהלכה הבנתי את מה שכתבתי פה, אני הולך ליישם את מה שהבנתי. כדי לעמוד ביעד שקבעתי אני צריך תוכנית ולהתחיל להכין את המערכת ליעד.

יאללה עוד שבועיים זה קורה

התמונה מלפני 12 שנה. בגלגול הקודם 🙂

עומר המעגן אסף