דגלים שחורים

בקצרה, נסענו לים לחוף הדרומי של הרצליה לעשות את הבוקר ביחד בכיף. היה דגל שחור. רציתי לשחות ויעל בקשה רק מול המציל. אז הלכתי לאזור של המציל. נכנסתי למים והתחלתי לשחות, הגלים היו מאד גבוהים ואני שוחה דוך פנימה. בשלב מסוים שמתי לב שעברתי גם את הגולשים ושאני לבד וממש רחוק מהחוף. החלטתי לחזור, אבל הגלים היו ממש גבוהים וכל ניסיון לחזור לחוף החזיר אותי אחורה. משהו כמו צעד קדימה שניים אחורה.

 

בסיטואציה הזו הרגשתי לבד, ממש לבד. הבנתי שאם אני לא אוציא את עצמי מהסיטואציה הזאת, זה נגמר, אף אחד לא באזור וזה תלוי אך ורק בי. ברגע הזה הבנתי שמלעשות את אותו הדבר שוב ושוב, ומלנסות בכל הכוח לחזור לחוף בקו ישר לא באמת תבוא הישועה. מה גם התחלתי לבלוע מים.

 

עצרתי הכל הסתכלתי לאן הגלים זורמים. זיהיתי שהם נעים לכיוון צפון אז שיניתי כיוון והתחלתי לשחות צפונה לכיוון שובר הגלים במרינה. לקח קצת זמן אבל התחלתי להתקרב אל השובר גלים. לקח עוד זמן וקצת בליעת מים אבל הגעתי בסופו של דבר לשובר גלים והתחלתי לטפס עליו. הידיים נשרטו ונחתכו קצת אבל היי, אני כבר אוחז במשהו ותכף חוזר לאשתי ולילדים.

 

הצלחתי לטפס ולצאת מהמים ולעלות על שובר הגלים. באותו רגע אני שומע ברמקול – עומר , אשתך מחפשת אותך. אני מתחיל לנוע לכיוון החוף ושוב שומע את שמי ברמקול. אני מרים ידיים כדי שמי שקורא לי יזהה את הסימון שלי. כשהגעתי לחוף כל מי שהיה שם הסתכל עלי במבט של – תגיד על מה חשבת?!?! והאמת היא שלא חשבתי. כל האירוע הזה לקח כשעה. אני לא ממש יודע כי איבדתי כל תחושה של זמן. הפוקוס שלי היה על דבר אחד, לשרוד את האירוע הזה.

 

עכשיו כשאני אחרי, כמה תובנות:

א. לא נכנסים לים עם דגל שחור
ב. באחד על אחד מול הזרמים בים, אל תתעקשו כי רק תתעייפו 
ג. כאשר אתם מגיעים לנקודה שהפחד מרים את ראשו ואתם מתחילים להילחץ, תעצרו, תזהו איך המצב הסביבתי, תהיו גמישים מחשבתית ותתאימו את ההתנהגות שלכם ודרך הפעולה שלכם כדי לנצל את הכוחות החיצוניים על מנת שיסייעו לכם לממש את מטרתכם. במקרה הזה, שלי היתה לצאת מהמים חי.
ד. כאשר יצאתם, שתקו ותרגיעו את הסביבה. האירוע נגמר ואין סיבה להמשיך לחיות אותו שוב ושוב.
ה. לא נכנסים לים עם דגל שחור
ו. לא נכנסים לים עם דגל שחור
ז. זה היה המצב

 

יאללה, נפגשים מחר בים, רק שלא יהיה דגל שחור..

דגל שחור